היכולת לנווט ולהתמצא במרחב חיונית להישרדותם של בני-אדם ובעלי חיים. עטלפי הפירות, לדוגמה, עפים עשרות קילומטרים מדי לילה לעץ הפרי הקבוע שממנו הם ניזונים, ושבים למערה. כיצד הם עושים זאת? במחקר שטח שבוצע באמצעות מכשירי GPS הזעירים בעולם, עקבו מדעני ממכון ויצמן למדע אחר תנועתם של עטלפי פירות, ואספו נתונים מדויקים על הרגלי התעופה שלהם ועל כישורי הניווט שלהם. תוצאות המחקר מדגימות את יכולת הניווט המרשימה של עטלפים, ומראות, כי הם מנווטים על-פי "מפה קוגניטיבית" מקיפה, הכוללת את השטח המוכר להם מראייה, וממקמים את עצמם בהתאם לאורות או לנקודות ציון אחרות בולטות בשטח

קרא עוד

עד כמה קל ליצור זיכרונות כוזבים? מחקר של מדעני מכון ויצמן למדע מראה, כי די במעט לחץ חברתי כדי לשנות זיכרון אמיתי לזיכרון שווא. בניסוי נשאלו מתנדבים שאלות על סרט בו צפו. לאחר זמן, הם נשאלו שוב את אותן שאלות, אך קיבלו תשובות מוטעות שנתנו – כביכול – חבריהם לניסוי. השתלת התשובות השגויות גרמה למתנדבים, במרבית המקרים, להתאים את עצמם לקבוצה. בדיקה שלישית, שנעשתה לאחר "הודאה" במניפולציה, הוכיחה כי הזיכרונות הכוזבים התקבעו במוחם של המתנדבים, כלומר, החליפו את "הזיכרון הנכון". במחקר התגלתה תבנית ייחודית של פעילות מוחית המתרחשת כאשר נוצרים זיכרונות כוזבים, שבה מעורבת האמיגדלה – איזור מוחי הממלא תפקיד ביחסי גומלין חברתיים.

קרא עוד

הגורמים הביולוגיים לאוטיזם עדיין אינם מובנים, ולכן אבחון ודאי של התסמונת אפשרי רק בגיל שלוש או ארבע, עם הופעת התסמינים ההתנהגותיים, באמצעות מבחן התנהגותי סובייקטיבי. מחקר של מדענים ממכון ויצמן למדע מציע לראשונה מדד ביולוגי אמין ומדויק לאיבחון אוטיזם אצל פעוטות, כבר בגיל מוקדם ביותר. בדימות תיפקודי מוח בתהודה מגנטית (fMRI) של פעוטות ישנים בגיל שנה עד ארבע שנים, גילו המדענים סינכרון נמוך בפעילות של שתי אונות המוח בפעוטות האוטיסטים – לעומת רמת סינכרון גבוהה אצל פעוטות שאינם אוטיסטים – באזורי מוח הקשורים בשפה ובתקשורת. באופן זה עלה בידיהם לזהות 70% מהפעוטות שלוקים באוטיזם.

קרא עוד