מדעני מכון ויצמן למדע השתתפו במאמץ עולמי לקביעת הרצף הגנטי המלא של תות הבר ולפיענוחו. מדעני המכון תרמו למחקר את המיפוי והזיהוי של גנים ומשפחות גנים אשר אחראיים ליצירת חומרי הטעם והריח של התות. פרי תות הבר ייחודי בכך שהוא עשיר מאוד בחומרי טעם וריח, ופיענוח הגנום מאפשר לחקור באופן יסודי ומקיף את הגנים האחראים לכך. כך, לדוגמה, גילו המדענים, כי משפחה קטנה יחסית של אנזימים אחראית ליצירת קבוצה גדולה של כ-100 חומרי ריח. בנוסף, פיענוח הגנום יאפשר אולי לעמוד על ההבדלים בין תות הבר לתות המתורבת, ולהחזיר לתות המתורבת את הטעם והריח שאבדו לו במהלך השנים.

קרא עוד

בטבע מתחולל דרך שגרה תהליך מהפכני, שבו עוברים זרעי צמחים ממצב רדום למצב נביטה. המעבר הזה – הקרוי "מהפך הנביטה" כרוך בשינויים מרחיקי לכת בכל מערכות הצמח, והוא בעל חשיבות רבה, משום שיש לו השפעה רבה על היבול: ככל שהנביטה מהירה וחזקה יותר, כך עשוי היבול לגדול. מדעני מכון ויצמן למדע הם מחלוצי החוקרים של "מהפך הנביטה", ומתמקדים במנגנונים המולקולריים העומדים בבסיס השינויים המהירים והפתאומיים שעובר הצמח. באחד ממחקריהם גילו קבוצה של גנים המעורבים במנגנון "אכילה עצמית" של חלבונים מסוימים. באופן זה מתפרקים חלבונים מעכבים, והנביטה יכולה לצאת לפועל.

קרא עוד

מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר יצאו למסע ימי בעקבות מעגלי החיים המיסתוריים של יצורים זעירים, חד-תאיים, דמויי צמחים, הצפים במי האוקיינוס. אלה הם היצורים המכונים פיטופלנקטון, שעליהם מבוסס מארג המזון הימי: בלעדיהם לא היו חיים באוקיינוס, ולא היה חמצן באוויר. ההפלגה נועדה לבדוק את מערכת יחסי הגומלין בין הפיטופלנקטון לסביבה הימית ולאטמוספירה. אחת התופעות המעניינות הקשורות בפיטופלנקטון היא שלעיתים הם עוברים התרבות מהירה, ויוצרים מרבדים של אצות פורחות המשתרעים על מאות קילומטרים. לאחר מכן מרבדים אלה קורסים ונעלמים במפתיע. מדעני המכון גילו כי הגורם לכך הוא נגיף מסוים, אשר גורם לפיטופלנקטון להפעיל את תוכנית ההתאבדות התאית.

קרא עוד