מדעני מכון ויצמן למדע מילאו תפקידים מרכזיים במסע החקר רב השנים לגילויו של חלקיק ה"היגס". חלקיק זה נחשב לאבן הבניין האחרונה שהייתה חסרה בתיאוריית "המודל הסטנדרטי" המתארת את מבנה החומר ביקום. בין היתר, הוא אחראי גם לקיומן של מאסות החלקיקים היסודיים. במאמץ לגלות את ה"היגס" ולהבין את מקור המאסה ביקום, בנו המדענים את המכונה הגדולה בעולם: מאיץ חלקיקים שנבנה במנהרה מעגלית שאורכה 27 קילומטרים, שנחפרה בעומק של כ-100 מטר מתחת לפני הקרקע, באיזור הגבול שבין צרפת לשווייץ, במעבדה האירופית לחקר פיסיקת החלקיקים, CERN, ליד זנבה. במאיץ זה הותקנו גלאי חלקיקים שפותחו ונבנו במכון ויצמן למדע.

קרא עוד

מדעני מכון ויצמן למדע בחנו את האפשרות לקיום תנאים שמאפשרים חיים כלשהם ביקומים מקבילים. מחקר זה נבע מתופעה שהתחוללה ככל הנראה בעבר הקדום של היקום שלנו, שהתבטאה בהתפשטות מהירה מאוד של היקום, המכונה "אינפלציה". כך נוצרו "כיסים" שהתרחקו אלה מאלה במהירות והפכו בהמשך ל"רב-יקום" המכיל יקומים מקבילים שאינם יכולים לתקשר ביניהם. ביקומים השונים עשויים להתקיים חוקי פיסיקה שונים מאלה השוררים ביקום שלנו. למשל, ביקום שלנו מתקיים כוח חלש "חזק יחסית", שלפי התפיסה הרווחת, בלעדיו לא יתקיימו חיים. מדעני המכון ושותפיהם למחקר הראו שגם ביקום (תיאורטי) שאין בו כוח חלש כלל, ייתכנו חיים וקיום הדומים למדי (מבחינה פיסיקלית) למצב ביקום שלנו.

קרא עוד

מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר פיתחו גישה חדשה לגילוי ואיבחון סרטן הערמונית. שיטה זו מבוססת על ממצאים שהראו כי ריכוז האבץ נמוך יותר אצל חולים בסרטן הערמונית שהגידול בהם מצוי בשלב מתקדם. המדענים ביקשו לבדוק האם אפשר לזהות רמות מופחתות של אבץ בערמונית גם בשלביו המוקדמים יותר של הגידול. לשם כך פיתחו גשש בלתי פולשני, אשר ימפה את רמות האבץ בבלוטת הערמונית באמצעות הקרנת קרני X ("רנטגן"). בדרך זו עלה בידם לא רק לאבחן אם הרקמות באיזורים מסוימים סרטניות או בריאות, אלא גם לקבוע את מידת האלימות של הגידול, את גודלו ואת מיקומו המדויק בבלוטת הערמונית.

קרא עוד